רוכבים רבים שחובשים קסדות מתארים נסיון אישי של תאונה בה, כך הם מאמינים, הקסדה הצילה את חייהם. זוהי טענה נפוצה ביותר, כנראה נפוצה מדי... (יש יותר רוכבים שטוענים שהקסדה הצילה אותם מאשר רוכבים שכלל לא חובשים קסדה אשר נפצעו קשה. היות ואחוז חבישת הקסדה נמוך יחסית, הדבר לא ייתכן).
יש לזכור כי אף שהדבר נראה כסותר את ההגיון הפשוט, הרי שאין כל ראיות לכך שקסדות מצילות חיים או מונעות פגיעות קשות בקרב אוכלוסיית רוכבי האופניים. לתחושה של חובשי הקסדה כי היא הצילה אותם, ייתכנו מספר הסברים:
רוכבים חובשי קסדות נוטים יותר ליפול. מחקר שפורסם בארה"ב הראה כי הסיכוי שרוכב חובש קסדה יחבט בראשו בעת הנפילה גדול פי 7 מרוכב שאינו חובש קסדה. מרבית הנפילות מסתיימות בחבטות לזרוע או לכתף, שבולמות חבטה של הראש בקרקע אצל רוכבים שאינם חובשי קסדה. לעומת זאת, שטח הפנים של ראש חבוש בקסדה גדול כמעט פי שניים וכבד יותר, ולכן הסיכוי שיחבט גבוה יותר, והרוכב חש שהקסדה הצילה את חייו.
אפשרות אחרת היא תופעה של "risk compensation", כלומר נטיה של אנשים שחשים מוגנים יותר (בשל הקסדה שלראשם) לקחת יותר סיכונים במהלך הרכיבה. תופעה זו נפוצה במיוחד אצל ילדים. לפיכך, האופן בו הם רוכבים עם האמונה השגויה כי הקסדה מגנה עליהם מגדיל את הסיכוי שלהם להתנגשות.
אבל הקסדה שלי נשברה האם זה לא מוכיח שהיא הצילה אותי?
כאשר רואים קסדה שבורה, הנטייה הטבעית היא לחשוב שהיא מנעה פציעה קשה. אולם קסדות האופניים הן עדינות יחסית, והן נשברות בשל מכות חלשות בהרבה מאלו שגורמות לפגיעת ראש קשה.
קסדת האופניים פועלת כך שהמקצף המוקשה (polystyrene) ממנו היא עשויה יתכווץ ויידחס בעת המכה וכך ייספוג את אנרגיית החבטה, במקום שזו תגיע לראש. אולם, ברגע שהמקצף נדחס הוא נשאר דחוס, ואינו מתרחב בחזרה למצבו הקודם. לעתים הקסדה נשברת עוד לפני שהמקצף התכווץ במלואו (מה שלרוב אכן קורה), מה שאומר שהקסדה לא ספגה את כל האנרגיה שהיא תוכננה לספוג, ולא העניקה אפילו את ההגנה המינימאלית שהיא יכולה להציע.
במקרה שבו קסדה נשברת לאחר שנדחסה במלואה, היא אכן הפחיתה את אנרגיית החבטה אולם מרגע זה ואילך אין היא מספקת כל הגנה לרוכב וכל האנרגיה השיורית של המכה ממשיכה ישירות אל הגולגולת והמוח.
פעולת הקסדה בספיגת האנרגיה היא מיידית, ולא הדרגתית, ובמקרה של התנגשות במהירות גבוהה (למשל בתאונה עם כלי רכב, התנגשות בתמרור או עמוד תאורה) המהירות בה הקסדה נשברת היא 1/1000 שניה. פרק זמן כה קצר לספיגת האנרגיה הראשונית של המכה אינו משמעותי בצמצום פגיעת ראש קשה או מקרה מוות.
הקסדה יכול לספק הגנה במקרה שבו רק חלק מהמקצף התכווץ והקסדה לא נשברה, כמו במקרה של נפילה עצמית במהירות נמוכה, ללא מעורבות של גורם שלישי. הפגיעה ברוכב במקרה של נפילה מסוג זה, היא ממילא פציעה קלה ביותר. אם לא היתה כל דחיסה של המקצף, הרי שקרוב לוודאי שהקסדה לא שיחקה כל תפקיד במניעת פגיעה, ובכל מקרה, גם ללא הקסדה לא היתה נגרמת כל פציעה.