הדיון בנושא חבישת קסדות אצל ילדים צריך להתנהל בנפרד. אין דין רוכב אופניים בוגר הנוסע לעבודה כדין ילד הרוכב על אופניים במגרש המשחקים.
כעיקרון אנו מתנגדים לחקיקה הכופה חבישת קסדות אצל ילדים משום שאנו סבורים שאין להשתמש באמצעי של חקיקה על קבוצת גיל זו, אלא לעודד את ההורים לחנך את ילדיהם לרכיבה בטוחה.
חקיקת הקסדות הכללית בישראל מקודמת ע"י ארגון "בטרם" באיצטלה של הגנה על ילדים מפני תאונות. ראוי לציין כי ארגון מקביל ל"בטרם" בבריטניה, המסונף ל"מועצה הלאומית למען הילד" במדינה זו, בחן את סוגיית חבישת הקסדות אצל ילדים וממליץ שלא לכפות עליהם בחוק חבישת קסדה. להלן הקישור.
נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד
אם בבטיחות ילדים עסקינן, להלן נתונים שפורסמו בשנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל - 2006" של המועצה הלאומית לשלום הילד. מן הנתונים עולה כי אופניים בהחלט אינם גורם סיכון משמעותי לילדים בישראל כפי שמנסים להציג זאת.
אם אכן בבטיחות ילדים עסקינן (ולא באידיאולוגיה של כפיית חבישת קסדות) ומכיוון שמרבית הילדים נפגעים מנפילות מגובה, מן הראוי לחייב ילדים לחבוש קסדה גם בעת שהם משחקים או מבצעים פעילות "מסוכנת" אחרת, במגרש המשחקים או בבית הספר.
להלן הנתונים:
- כ-190,000 ילדים נפגעו בשנת 2005 מתאונות ופנו לחדרי המיון.
- תאונות על רקע נפילה מהוות כמחצית מן האשפוזים של ילדים בבתי חולים. עוד כרבע מהאשפוזים היו על רקע תאונות דרכים.
- סיבת הפציעה השכיחה ביותר בקרב ילדים שאושפזו היא תאונות. התאונות הנפוצות ביותר הן: נפילה (38.9% מכלל האשפוזים עקב תאונה), תאונת דרכים (12.4% מכלל האשפוזים עקב תאונה), והרעלה (8.1% מכלל האשפוזים עקב תאונה).
- 4,132 ילדים אושפזו עקב נפילות ב-10 מרכזי העל לטראומה של מדינת ישראל ו-4 בתי חולים אזוריים. סוג הנפילות השכיח ביותר ב-2005 היה נפילה מגובה (46.3%) ולאחריו נפילה באותו מישור (30.7%). ילדים בגיל צעיר (9-0) ובמיוחד בני ה-4-0 הם הנפגעים העיקריים מנפילות, בעיקר נפילות מגובה.
- כ-8.0% מן האשפוזים של ילדים על רקע תאונות היו בדרגת חומרה קשה עד אנושה.
- חומרת הפגיעה הגדולה ביותר נגרמה עקב נפילות ותאונות דרכים.
- רוב הילדים שנפגעו כתוצאה מתאונות מכל סוג שהוא, נפגעו פגיעה מוחית (28%), או פגיעת ראש אחרת (כ35.4%).
- 60.4% מהנפגעים פגיעה קשה עד אנושה היו נפגעי תאונות שאינן תאונות דרכים ובעיקר נפילות.
- רוב הנפילות של בני 0-4 שאושפזו אירעו בבית (67.3%), 50.8% מנפילות של בני 5-9 שאושפזו התרחשו בעת טיול או שהיה במגרש משחקים, 60.3% מהנפילות של בני 10-14 שאושפזו התרחשו בבית הספר.
- ילדים צעירים (בני 4-0) הם הנפגעים העיקריים מנפילות (50.4%).
נתונים מבריטניה
מכיוון שלא נערך בישראל מחקר מסודר בנושא בנושא ילדים קסדות אופניים, מצ"ב מספר נתונים מבריטניה:
- מתוך 6 מיליון ילדים רוכבי אופניים בבריטניה, הגיעו בשנת 2002/3 בסה"כ כ-2,000 ילדים מתחת לגיל 16 לבתי חולים עם פגיעות כתוצאה מרכיבה על אופניים, 550 מהן חמורות ונרשמו 10 מקרי מוות כתוצאה מפגיעת ראש.
- חלק מהילדים שנפגעו (אין נתונים מלאים) חבשו ממילא קסדות שלא מנעו את הפגיעה.
- הסיכוי לפגיעת ראש אצל רוכבי אופניים אינו שונה משמעותית מפגיעה אצל הולכי רגל (ובכל זאת אין מחייבים הולכי רגל לחבוש קסדה).
- יצרני הקסדות מדגישים כי הקסדה שהם מייצרים אינה מבטיחה הגנה יעילה, ומבחני תקינה רבים הראו זאת.
- פגיעות רבות הן סיבוביות, וקסדות לא רק שלא מגנות אלא אף עשויות להחמיר אותן.
- בשנת 2001 סבלו מעל 1.2 מיליון ילדים בבריטניה ממחלה של השמנת יתר (Obesity). המחלה גורמת לחולים בה סבל רב במהלך הילדות וגיל ההתבגרות ומפחיתה את תוחלת החיים בממוצע בכ-9 שנים.
- הגברת השימוש באופניים נחשבת לאמצעי היעיל ביותר להפחתת מגיפת ההשמנה. זוהי הפעילות הגופנית הנפוצה ביותר אצל ילדים אחרי הליכה, והיא תרומת גם לתחושת העצמאות שלהם.
- חקיקה הכופה חבישת קסדות וקמפיינים לעידוד קסדות מפחיתים את מספר הילדים הרוכבים, ובכך מונעת מהם פעילות גופנית חיונית זו.
- לסיכום: ניתוח נתונים מבתי חולים בבריטניה במשך 8 שנים מלמד כי רכיבה על אופניים אינה מסוכנת והסיכוי לפגיעת ראש נמוך. היתרונות הגדולים של עידוד הרכיבה על אופניים עולים בהרבה על הסיכון.
התפיסה של "בטרם" היא כי מדובר בפעילות גופנית מסוכנת אינה נכונה, אינה מושתת על עובדות ומתעלמת מהיתרונות הגדולים לילדים של רכיבה על אופניים.
